דברים לזכרה:

אנחנו קראנו לך "בר-אילן".
ואהבנו אותך מאד.
חלק מאתנו עוד צחקו אתך בתיכון "בליך"
רובינו לא הפסיק לצחוק אתך בטיולי הגרעין ובשל"ת בקיבוץ אילות
עמדנו אתך בדום מתוח במחנה שמונים. עברנו ביחד את כל המסלול הצבאי.
והתרגשנו מאד כשהחלטת להתקבל לחברות באילות.

קראנו לך "בר-אילן " כי אורית בר אילן זה היה מאד רשמי
ואת היית המון דברים אבל היה קשה להגיד עלייך בחורה רשמית
היית חברה טובה ונאמנה, ואהבת את הים והבריכה ונהנית לרקוד
ולהצחיק ולצחוק ולומר הכל על הכל בלי לעצור...

וחזרת לתל אביב, לעבודה כמפיקה איכותית של התערוכות הכי הכי
ואנחנו כמובן השווצנו בך... כי את מהגרעין שלנו
ואחר כך התחתנת עם אייל שכמובן היה הכי הכי, ונולדו הבנים הכי הכי ואחר כך הבת הכי הכי... והראינו תמונות ושמענו סיפורים והתבגרנו..

והמשכנו להיפגש במפגשי גרעין באופן קבוע וכן...תמיד חיכינו ל"כניסה של בר אילן", תמיד זה היה עם הערה לסדר או בדיחה טובה וחיוך ענק מעומק הלב.
וכל כך שמחנו לפגוש אותך ולהיות אתך ולהרגיש ביחד שאנחנו מתבגרים רק במספר שנותנו אבל בעצם כולנו עדיין בני גרעין.

ואז חלית והיינו עצובים מאד.
ואת סיפרת על המחלה ועל המשפחה המסורה שלך
ועל הבעל הנפלא והילדים שאין עליהם. אנחנו קצת דמענו ובעיקר קיווינו
להמשיך להיפגש.

כשהפסקת לבוא...היה לנו עצוב
אבל תמיד היית באחד מהסיפורים וזה היה כמעט כמו שאת אתנו

מאד חששנו מהיום הזה..
שבו לא נוכל יותר לשמוע את הצחוק האמיתי שלך וכשנספר עלייך, נצטרך להביט לשמים ולקוות שאת מקשיבה ויודעת שאנחנו פשוט עצובים נורא.
חגית אהרוני ליוותה אותך מקרוב וזכתה להיפרד ממך.
ואנחנו שלחנו "תפילות ווטסאפ" מרחוק.

אנחנו רוצים לומר שאנחנו מאד אוהבים אותך
אנחנו מחבקים את משפחת הנפלאה שלך
וכנראה שמעכשיו נקרא לך אורית בר אילן כי פשוט נחפש את האור.
מקווים שמצאת מנוחה ושלווה לכאבייך.
וכבר מתגעגעים

חברי גרעין "עפרת" לאילות